סיכום ישיבת ועד ראשית דגנך מתאריך 12/10/22

התכנסנו הועד והרב יחד לאסיפה שלא מן המניין כדי לדון בשאלת קריאת נשים לנשים בשמחת תורה תשפג.

הוצגו הדעות השונות בנוגע לקריאת התורה באופן כללי, ואופן ההתנהלות עם המצב שעלה.

אמיתי התייחס לכך שאומנם נשמע שיש 40 משפחות שמתנגדות בתוקף לקריאת נשים שהוצגו בשאלון שנשלח לציבור וציין ש- 40 משפחות הם עדיין מיעוט, כמו שהיו 38% שהתנגדו כשקיימו את דיוני המהות. מדובר בהרבה אנשים אך עדיין לא רב.

מולי טוען שתוך זמן קצר נאספו הרבה אנשים וסבור שכנראה ישנם עוד משפחות שמתנגדות ולכן בעיניו הדבר הנכון הוא להשאיר את המצב כפי שהיה ולא לשנות את המצב הקיים ולקיים משאל לאחר החגים. לדעתו, בשאלון המהות לא הייתה התנגדות כללית לקריאה של נשים בשמחת תורה אבל לא בתוך בית הכנסת.

יונתן אומר שבהתחלה היה בעד משאל, אך במטרה לנסות למנוע מחלוקת גדולה בציבור חשב שעדיף שהועד יכריע בנושא וינסה למצוא פשרה כלשהי. עכשיו, מאחר ויש מחלוקת בציבור הוא חושב שכדאי להשאיר את המצב כפי שהיה בעבר ולקיים משאל לאחר החגים או לקיים משאל מהיר לפני החג. מולי ציין גם שבעיניו כל שינוי מהמצב הקיים בתוך הציבור מצריך משאל של הציבור.

הלל, שמח על השיח שיש בקהילה. יש שאלון מהות קיים שקשה להתעלם ממנו, יש את השאלון שהיה היום ואני ניסיתי וקיוויתי שיהיה שיח בין הצדדים. לצערי אנחנו לא בכיוון. הצעתי פשרה לעשות קריאה בשעה 1330 בקומה השלישית. כולם פה אוהבים את התורה ואוהבים אחד את השני וצריך לפתור את זה בצורה של פשרה. לפי סדר האידיאליות מבחינתי: פשרה בין הצדדים, 13:30, או קריאה שכונתית יחד עם הזורעים ברינה.

אמיתי הביע קושי מול מולי על כך שהוא מביע חוסר תמיכה להחלטות הועד בפני הציבור ואומר שמה שהועד החליט אינו קביל.

מולי: מתוקף תפקידי אני יכול להגיד את כל מה שאני חושב ובשביל זה אני בועד. חשוב לי שידעו שאני מתנגד לדברים וככה דמוקרטיה פועלת. אם יש פרוטוקולים מפורסמים אז אני לא צריך לכתוב את ההתנגדות שלי בקבוצה, אבל כל עוד זה לא קורה אז אני מרגיש חובה לפרסם את דעתי.

אילה, חושבת שהיה עדיף לפנות לציבור אבל כשהחלטנו שלא אז הפתרון של הסוכה היה בעיני טוב והווה פשרה לדעתי.

הוסבר ע״י הרב ואיתן שהסוכה זה לא פתרון טוב כי זה יותר ציבורי ולכן הציעו שזה יעלה לקומה השלישית לא בגלל הצעקות אלא בגלל סיבות ענייניות של צניעות, פומביות וכו'

יסכה חושבת שאם ישנה הסכמה של הרב צריך לקיים את הקריאה בקומה השלישית השנה ולאחר מכן לפתוח את דיוני המהות לציבור ולדון בהם מחדש לפי הצורך.

איתן אומר לדעתו אי אפשר בכלל להתייחס למצב של סטטוס קוו מאחר ולא היה מקום במבנה והיו שנתיים של קורונה. לדעתו, כל מיני פרשנויות לשאלון המהות זה חטא לאמת וצריך לקחת את הדברים כפי שכתובים. צריך לקבל את מה שיש ולערוך שאלון חדש אחרי. לא יקרה כלום אם שנה אחת תהיה קריאת נשים ואז אם ייצא בשאלון שמתנגדים לזה אז בשנה אחרי זה לא יקרה.

הרב אומר שאי אפשר לקבל החלטות על בסיס המכתב הזה שהחתימו עליו אנשים היום. צריך שזה יתבסס על נתונים יבש וכרגע כ36 משפחות שהצביעו זה לא רוב שמזיז החלטה שהתקבלה קודם. עם כל הכבוד לרעש אם אין 60-70 משפחות אז זה משהו שצריך להזיז. כל עוד הדמוגרפיה לא השתנתה אז אנחנו צריכים להתבסס על מה שקיים מולנו וזה הרוב שהיה קיים אז. מעבר לכך, הרב סבור שגם אם ישנו רב שרוצה לשנות את ההחלטה שהתקבלה לא נכון לעשות זאת השנה וזה צריך להיעשות בצורה מסודרת אחרי החגים.

הרב וכמה חברי ועד העלו טענה בנוגע לזה שיש מניין בערב באלומה גרם להם לתהות אם חלק מ55% שלא התנגדו בעצם לא רואים את עצמם כחלק מראשית דגנך וזה אולי משנה את הסיפור.

חנוך קור הוזמן להסביר את הצורך והרצון לקיום מניין רחוב בערב שמחת תורה. חנוך הסביר שהמניין ברחוב בא לתת מענה על דברים שבית הכנסת לא יכול לתת להם מענה וחלקם גם לא הגיוניים לדרוש מבית הכנסת. בית כנסת רגיל לא יכול להכיל רעש של ילדים כמו שהיה אצלנו, תפילה ברחוב, ילדים עוברים בין עזרת גברים לנשים ועושים בלגן – לא היה במטרה לצאת נגד בית הכנסת אלא כדי לתת מקום לעוד חלק במשהו שאנחנו מאמינים. מעבר לכך, ציין שישנם הרבה משפחות שאינם חברות בעמותה שמשתתפות ומובילות את המניין ברחוב.

עלה לדיון הנושא של אופי המניין של השעה 9, והוחלט שזה יעלה לדיון שוב בפעם אחרת כדי להכריע את מקום המניין בהתחשב בכך שהמניין מתקיים במקום שמשמש גם כאולם אירועים, וגם מאחר והרבה משפחות צעירות מתפללות שם ואולי יש יותר מקום להכיל רעש של ילדים ודברים שונים ממה שמתקיים במניין המרכזי (כמובן בהתאם למה שנקבע בשאלון המהות ושמתאים לאופי בית הכנסת הקיים).

מולי ציין שהוא מרגיש שיש כבר מדרון חלקלק שאנחנו בו, סביב רעש של ילדים, סביב בקשה לקבל דיבורים בתפילה ועוד.

אורי ושושנה בן שלמה ומומו מדווד הצטרפו כדי להביע את דעתם.

איתן נתן סיכום מהיר והביע את דעתו, היה שאלון שאפשר להגיד עליו הרבה דברים, אבל אפשר להגיד עליו באופן ברור שרוב העונים עליו בזמן שהוא נשאל הוא שלא מתנגדים לזה שיהיה קריאת נשים בראשית דגנך. זה צריך לקרות איפה שהקהילה נמצאת. אפשר להגיד שהבינו אחרת וזה יכול לקרות אבל על כל שאלה אפשר לתת פרשנויות שבפשטות מכוונות לכיוון אחד.

מנגד, יכול להיות שהקהילה השתנה ומן הראוי לבדוק את זה. אבל בסד הזמנים שאנחנו נמצאים זה לא פרקטי. כל מי שהיה בדיונים לפני החג יודע שתמכתי בזה שיהיה שאלון אבל אחרי כן הבנתי שזה לא פרקטי כי שאלה של ניסוח, כי יש עניין של חברי ועד שלוקח זמן לבדוק את זה. מעבר לכך, איך אתה מחליט איזה אחוז צריך להצביע? כמו אז? רוב? פרקטית אי אפשר לייצר שאלון חדש לפני החג

לגבי הביטוי סטטוס קוו. לפני 5 שנים קם המניין, שנתיים היה קורונה, לא היה קומה שלישית

מולי אמר שלדעתו סטטוס קוו זה מה שהיה. לא היה כל הזמן הזה קריאת נשים וזה הסטטוס קוו.

מומו ציין שישנם חברי קהילה רבים דוברי אנגלית שבכלל לא מודעים לכל מה שקורה וצריך לדאוג לתרגם הודעות חשובות לאנגלית ולדאוג שיהיו חלק מהשיח. הוא גם הביע חוסר שביעות רצון מכך שמצד אחד נשענים על דיוני המהות אבל לא מבקשים ממצטרפים חדשים לענות עליו. מומו ציין שרבים הביעו בפניו חשש למדרון חלקלק בנושא.

אילה ציינה שדיוני המהות שהתקיימו לפני כמה שנים נועדו כדי להגדיר את האופי של הקהילה בזמן שאנשים רבים מהשכונה התלבטו אם להצטרף לעמותה ולשלם קרן בניין. כמו כן, ציינה שהתכנסנו היום כדי לתת מענה ראוי לשאלות והבקשות שעלו שעליהם התקבלו החלטות בתוך לחץ החגים ויצרו מחלוקות קשות. כולנו רוצים קהילה אחת מאוחדת ואף אחת לא מעוניין להחריב את הקהילה הקיימת.

איתן ממשיך: בעיני לא היה קריאת נשים עד עכשיו זה לא סטטוס קוו. הסוכה לא יכולה להכיל את כמות המתפללים ולא חשבנו על זה עד הסוף. חשבנו שצריך להוציא הודעה כמה שיותר מהר ולכן היו בעיות בתקשורת בדיון ולא דיברנו מספיק עם הרב. אחרי שהודענו הרב אמר שהוא חושב שזה פחות מתאים שזה יהיה בחוץ בגלל טעמי צניעות וטעמים נוספים ולכן לדעתי זה צריך להיות בקומה השלישית בזמן הקריאות. במקביל הוצע שיועבר שיעור. הסיבה שצריך להעביר לקומה השלישית זה לא כי זה לא מתאים לא' או לב' אלא בגלל דברים פרקטים שלא חשבנו עליהם: שאין שם מספיק מקום וכי הרב חושב שזה פחות מתאים.

מולי: אין לנו את הזכות לשנות את מה שהיה בלי לשאול את כל הקהילה ומה שהיה אז בשאלון מהות מייצג רבע ממי שנמצא היום. כמו שיש קריאת מגילה לנשים אחרי, כל נדרי אחרי, ככה גם הקריאה צריכה להיות אחרי.

מולי אמר שאנשים חותמים על המכתב בצורה אנונימית כי מאיימים על אנשים שחותמים עליו ושדיוני המהות התקיימו לפני שהצטרפו רוב חברי הקהילה שיש היום. ציין גם שהוא היה נגד פשרה וחושב שזה לא משהו שאנחנו יכולים להחליט עליו לבד כועד.

הרב: כל אדם שעובר לאפרת יודע שהוא מגיע למקום מורכב. אנחנו גרנו באלון שבות וידענו שיש לזה משמעות. אפרת זה לא קרית משה. ידוע שהציבור יותר מגוון ולכן אדם שמגיע לכאן צריך לבדוק מה הנתונים. האם כשמישהו פותח את שאלון המהות הוא חושב שאנחנו לא מתנגדים לקריאה, ושזו קהילה נאו רפורמית? אם הייתי פותח את השאלון מבעוד מועד הייתי מציע כבר בתחילת אלול לעשות עוד שאלון. אבל אני נרדמתי עם שג פתוח, ואתם נרדמתם עם שג פתוח. השאלון היה מונח ולא טיפלנו בנושא בזמן.

מולי: מה שהיה מונח זה מה שהיה קיים, לא השאלון מהות.

הרב בצלאל: אתה מעלה שאלה חשובה. השקעתי הרבה זמן במחשבה על השאלה מה זה סטטוס קוו. אתה טוען שאי אפשר להכריע בלי הצבעה קהילתית. אני סבור שהיתה הצבעה קהילתית בה בחרו רב. אני חושב שהציבור הבין שאם אני הרב, וגם דיין בבית דין, שאם דנים בדבר כזה ניתנת לי סמכות להכריע בדבר הזה (כלומר, איך להבין את השאלה בשאלון מהות). כרגע המוחזק זה שאי אפשר להוציא את הנשים מבית הכנסת. כשאמרתי את זה היו שאמרו שיראו לי שרב הציבור חושב אחרת. אמרתי להם שרק אם יהיה רוב הפוך אז אפשר לחשוב על הדבר הזה. יש אצלנו עקרון בארץ חמדה שכל דבר יוצא מנומק, כך שכל אחד מבחוץ יכול לקרוא ולהבין איך ההחלטה הגיעה. כרגע אין רוב שמתנגד שהציבור רואה. לא היו צריכים להיכנס לפרטי הויכוח בקבוצה של ראשית דגנך. זה יצא מפלג מדי במקום בו יכולתם פשוט לשאול מי מתנגד לקריאה. לדעתי כך זה היה פחות מפלג ופחות אישי. בפועל כרגע אנחנו לא רואים שהרוב הזה השתנה, האם זה ישתנה? אולי. האם כבר עכשיו הרוב אחר? יכול להיות. אבל כרגע לא רואים אותו.

אתם אומרים שחייבים דחוף ומהר להוציא עוד משאל. לקח 4 חודשים לכתוב שאלון ותראו כמה אנחנו מתווכחים על התוצאות שלו. אני כתבתי דברים מוסברים ופשוטים, ובכלל לא חשבתי שצריך לקיים ישיבת ועד. אם אין לך 60 70 משפחות שחתמו אז אין טעם לדון בזה כרגע, ואין הצדקה לשנות את ההחלטה). חתמו 30%, בערך, כאשר בשאלון הקודם חתמו 38% נגד. אז אין כאן מידע חדש. לא השתנה כלום. עכשיו השאלה היא האם זה צריך להיות בסוכה או לא. אני קיוויתי שנוכל להגיע לפשרה, אבל כל עוד זה לא קורה ההחלטה שלנו לא צריכה להשתנות.

בשלב זה כל אלה שאינם חברי ועד שהצטרפו לישיבה עזבו ושוחחנו על האפשרויות השונות, שאלון חדש לפני החג, להכניס את הקריאה לקומה השלישית או שהקריאה תתקיים בבית פרטי. הוסכם שכדי לנסות להוריד את הלהבות תקבע פגישה בהקדם עם נציגים משני הצדדים והרב והם ינסו להגיע לפשרה, מתוך מחשבה שלא ניתן להחליט בועד על פשרה בלי לדעת שהצדדים השונים מסכימים ומקבלים את הפשרה - ולמעשה פשרה צריכה להתקבל ביניהם ולא על ידינו. במידה ונציגי הצדדים לא יגיעו לפשרה הועד יצביע ויחליט האם לשנות את ההחלטה הקודמת או להשאיר כפי שהוחלט.